מאז שהאינטנרט עלה לתודעה, אנחנו מוקפים בכל כך הרבה מידע שלפעמים זה מרגיש קצת אבוד. אני חושב שנהיה לנו קשה לעכל כל כך הרבה אינפורמציה, וזה גורם לנו להופך ליותר שטוחים, פחות עמוקים. שמתי לב לזה בעיקר בזמן קריאה רצופה של כתבה, שתוך כדי קריאה המחשבה שלי הולכת למקום אחר, העיניים עוברות על הטקסט בריפרוף אבל המוח לא נותן משמעות לכל מילה. גם כאשר אני מחפש כתבה כדי לדעת איך עושים משהו והגעתי לעמוד הנכון שאמור לספק לי את האינפורמציה המלאה שאני צריך, אני לא אקרא את העמוד מההתחלה עד הסוף בכדי לדעת מה ואיך עושים, בצורה יסודית, אלא, אעבור על הדף במהירות ואחפש את הדוגמאות הויזואליות ביותר כמו סירטון ווידאו או קטע של קוד.
כמה זמן אתם מוכנים לחכות עד שעמוד האינטרנט יעלה לפני שאתם מחליטים לעבור לדף הבא? בדרך כלל אחרי כמה שניות אני סוגר את העמוד שלא נפתח ומנסה לפתוח את התוצאה השניה שגוגל מציג לי, גם בתוך הדף עצמו אנו חסרי סבלנות, כאילו מישהו רודף אחרינו עם סכין. תמונה לא נפתחת, כתבה עולה לאט, אנחנו מרגישים שאנחנו מבזבזים את הזמן ובטוחים שאי שם, ישנו אתר קסום שטומן בחובו את המידע שאנחנו בדיוק עכשיו מחפשים, בזמן שאנחנו מבזבזים כביכול את זמננו על האתר האיטי הנוכחי בו אנו נמצאים.
עובדות אלה גורמות לי לחשוב על שני דברים, או שכולנו מפתחים סוג מסויים של הפרעת קשב וריכוז כלל עולמית או שעדין לא הגענו לנקודה בזמן שבה אנו משיגים את המידע שאנו צריכים בצורה הטובה ביותר. אל תבינו אותי לא נכון, לפעמים אני שואל את עצמי מה היינו עושים בלי גוגל, התלות שפיתחנו במנוע החיפוש מדגישה את הצורך שלנו במין אבא עליון של אינפורמציה, משהו או מישהו שאנחנו שואלים והוא עונה, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
Google God
עוד תופעה מעניינת היא התופעה שאני מכנה "חיפוש עצמי". אנשים לא מחפשים רק חומר קריאה, סרטים ומוזיקה, הם מחפשים את עצמם, את החברים שלהם ואת כל מי שהם מכירים וגם כאלה שהם לא בדיוק מכירים בגוגל. לא פלא שאתר מספר שתיים בעולם הוא לא אחר מאשר פייסבוק.
אני מנסה לחשוב מהו הדבר הגדול הבא? לאן המין האנושי ממשיך מכאן, איך אנחנו גורמים לעצמנו למצוא את מה שאנחנו מחפשים, בלי רעשי רקע מיותרים, בלי הסחות דעת, ובלי ההרגשה שפספסנו משהו. האם גוגל הביאה אותנו לשלבי אבולוציה חדשים, האם זה טוב לנו להיות חשופים לכל כך הרבה מידע בפעם אחת. כל כך הרבה שאלות. לרגע חשבתי אולי כדי לשאול את גוגל.
זוכרים שלפני לא הרבה זמן כשהינו רוצים לדעת משהו היינו הולכים לספריה או לאנציקלופדיה המאובקת שנמצאת אי שם על המדף, מחפשים בצורה ידנית או שואלים את הספרנית. הינו מקבלים את המידע שאנו צריכים ומעריכים אותו כאילו הוא קדוש, כי בכל זאת, "זה מה שכתוב בספר", אף אחד לא היה מערער על אינפורמיצה שכתובה על נייר מאובק. ברור שיש כאלה שהיו בודקים בעוד כמה ספרים ומנסים לעשות השוואות, אבל לרוב המכריע זה הספיק, כיום אנחנו לא צריכים לצאת מהבית ואפילו לא לקום מהכיסא, אבל מה היא האמינות של המידע שאנו מקבלים והאם תוצאת החיפוש אינה תלויה באיך שאנחנו מציגים את השאלה? ברור שצריך לדעת איך לשאול נכון, אבל לפעמים, על- ידי הוספת מילה סובייקטיבית אנו יכולים לקבל תוצאה שמתאימה לאמונה הפרטית שלנו.
מה עם אלו שאינם יודעים כיצד לחפש, כמו אנשים מבוגרים שלא נולדו עם מקלדת ופלאפונים חכמים בידיים כמו מרבית הילדים בני דורנו ומתקשים להבין מה לעשות ואיך להשיג את המידע שהם צריכים בצורה יעילה ומהירה ומה יקרה לנו כשנהיה מבוגרים? מי יעזור לנו לחצות את הכביש בתוך אוטוסטרדת המידע הסואנת? נכון שכיום מרביתינו מאמינים שנדע מה לעשות עם מחשב גם כשנהיה מבוגרים אבל זה בדיוק מה שההורים שלנו חשבו בעבר וכיום נראה שחלקם נשארו קצת מאחור וצריכים את עזרתנו בכל פעם שהמידע שהם צריכים נמצא על גלילי נייר אלקטרוני.
ישנם משטרים בעולם שלא כל כך אוהבים את האינטרנט כי הוא גורם לאנשים לפתוח את העיניים ונותן תשובות לשאלות שהדת או המשטר מנסה להסתיר. לפני שהאינפורמציה הייתה חופשית היה הרבה יותר קל לשלוט באנשים, לקבוע להם מה טוב ומה רע וכשאין תשובה לשאלה תמיד אפשר להגיד, זה רצון האלוהים. ניתן להבחין בתופעה הזאת כיום בעולם הערבי שמתחיל להתעורר, לשאול שאלות, לצאת מהבתים ולהפגין. אני חושב שבעתיד וכבר היום חוקרים והיסטוריונים יודעים שללא האינטרנט והפייסבוק לא היתה מתרחשת ההתעוררות הזו.
ענקית החיפוש "גוגל" משחקת את תפקיד האח הגדול, אוספת עלינו מידע ומשתמשת בו לצרכיה האישיים. אם חשבתם שהחיפוש הוא המוצר ואנחנו הלקוחות טעיתם, אנחנו המוצר וגוגל משתמשת במידע האישי שלנו כדי למכור אותו לתאגידים שונים שעושים שימוש במידע האישי שלנו כרצונם, כיום כולם כבר יודעים שחלק מהפרסומות שמוצגות על המסך במייל ובאתרים שונים מותאמות לנו באופן אישי לפי מידע שגוגל אוספת עלינו במשך הזמן.
האם ניתן להגיד שיחסי הגומלין ביננו לבין גוגל בשלב זה הן כמעין סימביוזיה? אנחנו משתמשים בגוגל כדי לספק את הצורך הבסיסי שלנו לצרוך מידע בעוד גוגל משתמשת בנו ובידע שצברנו על מנת לעשות כסף. כל עוד אנחנו משיגים את המידע שאנו מחפשים בצורה אובייקטיבית אני חושב שזאת עסקה לא רעה בכלל. הבעיה שתצאות החיפוש לא תמיד אמינות והמידע שחיפשנו לאו דווקא נמצא במקומות הראשונים, מה שגורם לנו לחפש יותר זמן ומערער את הביטחון באמינות תוצאות החיפוש של גוגל.
קרה לכם פעם שחפשתם משהו בגוגל ולא מצאתם, בדרך בכלל כשדבר כזה קורה עולות שתי מחשבות הראשונה: "אולי לא חיפשתי נכון או שטעיתי בשם המוצר או החברה". השניה, "זה לא קיים ואין דבר כזה". מה שגורם לי לחשוב, מה היה קורה אם גוגל הייתה מחליטה שהיא לא רוצה להראות תוצאות חיפוש של חברה מסויימת או אתר מסויים בכלל, ולמה אנחנו מסתמכים בצורה עיוורת על תוצאות החיפוש הראשונות מבלי לחשוב פעמיים שאולי מה שאנחנו מחפשים נמצא במקום אחר.
לסיכום, קטונתי מלדעת או להבין לאן כל זה מוביל וכמו שקראתם למעלה, (אני מקווה שקראתם ולא הגעתם ישר לסיכום), אני חלוק בדעתי אם גוגל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו לאחרונה או לאו. מה שבטוח זה שנמשיך לחפש את עצמנו ללא הרף בכל פלטפורמה שרק נוכל לשים עליה את היד, כי אחרי הכול הייצר האנושי של חיפוש מידע וחיפוש עצמי כנראה לעולם לא יידע שובע. ככל שנקבל את המידע שאנחנו מחפשים בצורה מהירה ונוחה יותר נהפוך לשבויים, תלויים ומוקסמים בכוח של הדבר הגדול הבא.
ניתן לקבל פרטים חשובים על המחשב כבר בדף הראשון ב – System Information. לדוגמא ניתן לראות מה גודל הזיכרון, איזה סוג מעבד, ואיזה גירסאת DirectX מותקנת לנו על המחשב.
